למה החימום החיצוני שלכם נהרס בעצם (ואיך למנוע זאת)
אם אי פעם היה לכם חימום אינפרא-אדום עמיד בפני מים, שפתאום הפסיק לעבוד… כנראה שהסיבה לא הייתה ברכיב החימום עצמו. ברוב המקרים, הבעיה נעוצה בחיבורי החוטים.
זו דרך אלגנטית לתאר את המקום בו חוטי החשמל נכנסים לגוף החימום. זה נשמע כמו פרט קטן, אך זה בדיוק המקום בו מתרחשת הבעיה האמיתית.
המאבק עם החום
הבעיה עם תאורות אינפרא-אדום היא שהן מתחממות, אחר כך מתקררות, ושוב מתחממות. תהליך זה גורם לחומרים להתרחב ולהתכווץ. אם משתמשים בחומרי חיבור זולים, הם יסדוקו בסופו של דבר. זה מתחיל כסדק קטן – משהו שלעולם לא ניתן לראות – אך זה מספיק כדי שמים או לחות יחדרו פנימה. כשהלחות פוגעת בחוטים החשמליים, זה גורם לקצר, והחימום הופך לחתיכת מתכת חסרת ערך.
אנחנו לא משתמשים בחומרי חיבור רגילים. אנחנו משתמשים בחומרי סיליקון או חומרי חיבור מסוג סראמיקה-מתכת. למה? כי הם נשארים גמישים ואטומים, בעוד שחומרים כמו PVC או גומי פשוט יימסו או יישרפו.
זו בעיה של בטיחות, פשוט כך
חיבור לא איטום אינו גורם רק לכך שהחימום יפסיק לעבוד, אלא גם לבעיות של בטיחות. כשלחות חודרת פנימה, היא יכולה ליצור מסלול לזרימת חשמל מהחוטים החשמליים למסגרת המתכתית של החימום. אם החימום מותקן על מסגרת מתכתית, זו בעיה חמורה. חיבור איטום נכון מבטיח שהחומרים המבודדים יישארו במקומם, ללא קשר לרמת הלחות בחוץ.
האיזון העדין
אולי תחשבו, “למה לא פשוט להדביק את החימום?”
למעשה, זו רעיון גרוע. אם מדביקים את החימום יותר מדי חזק, נוצרים סדקים בתוך החימום. זה כמו סאונה קטנה בתוך החימום, והחלקים הפנימיים יתחילו להחליד מבפנים. זו בדיוק הסיבה שחימומים זולים נהרסים בדרך כלל לאחר חורף אחד.
הפתרון הוא להשתמש בממברנות נשימות והידרופוביות. זה כמו ז’קט Gore-Tex עבור החימום – הוא מאפשר לאדי מים לצאת, כך שהחימום יכול לנשום, אך הוא מונע ממים נוזליים לחדור פנימה.
זה איזון עדין, אך זו הדרך היחידה להבטיח שהחימום שלכם יחזיק מעמד.