למה גופי החימום באור אינפרא-אדום שלכם נהרסים שוב ושוב (ואיך תיקנו את זה)
בואו נהיה כנים: רוב גופי החימום באור אינפרא-אדום אינם מיועדים לשימוש בעולם האמיתי. ברגע שמניחים אותם בחדר לח או במקום שבו יש סיכוי לנזילות, הם מתחילים לסבול. הלחות חודרת לתוכם, הרכיבים החשמליים נהרסים, ורכיבי החימום מאוקסידים מהר יותר מהמצופה. זה מעצבן, וזה גם יקר.
החלטנו לעצור את המחזור הזה על ידי יצירת מערכת הגנה IP44 בתוך גופי החימום שלנו.
מה בעצם אומר IP44 עבורכם?
שכחו לרגע את המושגים הטכניים. בקיצור, זה אומר שהגוף יכול לעמוד בנזילות מכל כיוון, בלי להינזק. השתמשנו בחומרים איכותיים לאטימה, וחיזקנו את המארז כדי שהמים לא יגיעו לטרמינלים החשמליים.
יש גם את הבעיה של הערפל – כשיש הפרש טמפרטורות גדול, הלחות נוטה להתגבש על צינורות הקוורץ. הלחות הזו גורמת לשברים בזכוכית או להרס של רכיבי החימום. שינינו את זרימת האוויר ואת שיטת האטימה כדי שהלחות לא תגיע למקור החימום.
זה לא רק עניין של מניעת קצרים חשמליים
האטימה אינה רק תכונה בטיחותית – היא גם קריטית לאורך החיים של גופי החימום. כשהרכיבים הפנימיים נשארים יבשים, אין סיכוי לקורוזיה בחוטים החשמליים. כך גם אין סיכוי לנזילות שגורמות להיווצרות של מסלולים חשמליים לא רצויים.
התוצאה? זרימת חשמל יציבה, ללא קפיצות באור. והדבר החשוב ביותר – אין צורך להחליף את גופי החימום כל כמה זמן.
הקושי האמיתי
אין דבר מושלם. האטימה הזו הופכת את המארז לכבד יותר, ומאטה את זרימת האוויר. לכן, אי אפשר פשוט לשים אותם בפינה ולשכוח מהם. צריך לוודא שיש אוורור טוב, כדי שהמארז לא יתחמם יותר מדי. אם מניחים אותם קרוב מדי זה אחד, האטימה תיהרס מהר יותר.
עבור המהנדסים שבוחרים את גופי החימום האלה, זו בחירה פשוטה – צריך להתמודד עם מארז גדול יותר ועם צורך בתכנון נוסף של מערכת האוורור, אך בתמורה מקבלים גוף חימום שלא נהרס בפעם הראשונה שמישהו מנקה אותו באמצעות בקבוק ריסוס.